יציאה לסוכה ביחסים

לפני עשר שנים יצאנו לשנה של מסע מסביב לעולם. שני מבוגרים וילדה בת 4. לכל אחד מאתנו היתה מזוודה אחת, שבה הכנסנו 23 קילו בדיוק. נהינו מומחים בלאזן את המשקל כדי לעמוד בתנאים של חברות התעופה. למדנו להסתפק במועט, ולקחת איתנו רק מה שצריך. גרנו ב62 מקומות שונים. לפעמים ידענו היכן יהיה הבית הבא ולפעמים יצאנו לדרך בלי לדעת לאן נגיע באותו הלילה. חווינו המון אי ודאות, תנועה, הרפתקאה והתחדשות. בדרך גילינו מקומות נפלאים, מהפנטים ביופים, פגשנו אנשים מיוחדים, וגם ישנו במקומות מלוכלכים עם ג'וקים וצפרדעים, שברחנו מהם ברגע שיכולנו. כבן אדם שאוהב יציבות, בטחון ותכנון בחיים השנה הזו היתה שיעור גדול באי ודאות, בגמישות, בהתאמה לתנאים, בלחיות עם מה שיש.

עבורי סוכות זה בדיוק החג הזה שמסמן את היציאה הזו מהבטחון, מהשגרה היום יומית, מהיציבות, למקום ארעי, גמיש. איזשהי תזכורת לחשיבות של שני הקטבים הללו בחיים שלנו- השגרה והארעיות, הבטחון והתנועה, היציבות והספונטניות. במערכות יחסים, ביחוד בזוגיות, אבל גם בשגרה האישית של אדם עם עצמו, לפעמים היציבות והבטחון באים על חשבון ההתחדשות, המשיכה, המיסתורין. האתגר הוא למצוא את הדרך ליצור גם התחדשות, אי ודאות, התרגשות. אחת הדרכים להתחדשות ולתנועה בזוגיות היא לחוות חוויות מיוחדות ביחד, סדנה, טיול, חופשה, הרפתקאה משותפת, אבל זו לא הדרך היחידה. דרך אחרת היא ליצור מרחב נפרד, עיסוק נפרד, תחביבים נפרדים, אפשרות להתחדשות לכל אחד מבני הזוג.

ברמה העמוקה יותר, לפעמים חשוב להזכיר לעצמנו, ששום דבר אינו באמת קבוע בחיים. העולם בתנועה. גם ההר שנראה לנו כמקום מאד יציב הוא בתהליכי שינוי. הרגשות, המחשבות, התחושות שלנו נעים ומשתנים כל הזמן אם רק נאפשר להם. לפעמים ההתעקשות שלנו להצמד לדברים כפי שהם, להתעקש שלא ישתנו גורמת לעכירות, ממש כמו מקור מים שלא זורם. מאחלת לכם התחדשות ויציאה מהשגרה, וחג סוכות שמח!